בכל פעם שמדברים על האמא המג'נגלת שמים תמונה כזו של אישה עם מלא ידיים שכל יד מחזיקה משהו באוויר. מכירים את התמונה הזו? היא ההפך הגמור מאיזון בית עבודה- כי הטעות הגדולה שלנו היא לעסוק בכמה דברים בו זמנית.
אז איך באמת נוכל להתנהל באיזון בית-עבודה אמיתי?
1. הגדרת גבולות- קודם כל להגדיר עבור עצמכן את הגבולות של העסק שלכן כי בתור עצמאיות אין באמת גבולות ואנו חייבות לשמור עליהם כדי לשמור על עצמנו, שנוכל להמשיך עם אנרגיה וכוח לאורך זמן. אז באילו ימים את עובדת ובאילו לא? מתי את מתחילה לעבוד ומתי את מסיימת? כמה ערבים בשבוע את מגדירה לעצמך להשלמת עבודה?
אחרי שקבעתן זאת- תשמרו על הגבולות כאילו יש בוס שקובע לכן לקום עכשיו מהמחשב ולהפסיק לעבוד!
2. "סיפור האבנים הגדולות" מתחילים את בניית הלו"ז בהגדרת הזמנים המוקדשים לדברים החשובים ביותר בחיינו- דייט עם בן הזוג (כל שבוע!!!), זמן עם הילדים (אצלי זה אחהצ בעיקר ושבת), זמן חברות וזמן עצמי לסידורים אישיים וכו'.
3. בכל יום להגדיר את המשימות לאותו היום- ציפיות ריאליות! אחרת לא נעמוד בהן וסתם נרגיש כישלון... עדיף באותו יום להכניס משימות מאותו סוג- נניח יום של כתיבה פוסטים- זה משפר את היעילות.
4. בכל יום לעבוד לפי היומן- הוא הבוס שלנו, לא להתפתות להימשך לדברים אחרים. אם קשה לכן להתנתק- שימו את הטלפון על מצב טיסה ותסגרו את הפייס על המחשב.
5. מתי אתן יותר חדות? בלילה? בערב? בבוקר מוקדם? תזהו את השעות הכי טובות שלכן לפעילות ותנסו לעבוד בשעות אלו- ככה תספיקו הרבה יותר ותעבדו בהרבה יותר כייף.
6. אחרי שקבעתן מטרות שנתיות ומהן גזרתן מטרות חודשיות ומהן שבועיות ויומיות וכן הלאה- תציבו את המשימות ביומן לפי סדר עדיפות- קודם כל משימות דחופות וחשובות- כל מה שחייב לעשות ולא ניתן לבטל (דייט עם הבעל זה דחוף וחשוב, גם תור לרופא ומסיבת יום ההולדת של חברה) אחר כך דחופות אבל לא חשובות- הכוונה בלא חשובות היא להכין את הפשטידה למסיבה בגן... לא באמת חשוב אבל צריך להיעשות אחר כך חשובות ולא דחופות- נניח לימודים של עוד משהו שאתן רוצות לפתח, נטוורקינג וכו' לבסוף לא חשובות ולא דחופות- כמו לסדר את מגירת הבלאגן במטבח...
7. כל משימה שסיימתן למרקר- לא למחוק. אנחנו מדגישות עשייה ולא מבטלות אותה
8. בכל חודש לעשות תכנון חודשי, לעקוב אחרי ההתקדמות שלנו. בכל תחילת שבוע לבנות תכנון שבועי ולעקוב אחריו- האם עמדתי בו או לא ולמה? ככה ללמוד לשבוע הבא. ככל שנדאג להעריך את ההתקדמות שלנו נוכל להבין מהו משך הזמן שאנו באמת צריכות לכל משימה ונוכל להבא לקבוע ציפיות ראליות יותר.
9. העסק הוא לא חיינו ואנחנו לא עבדים שלו. יצאנו לעצמאות. כדי שלא נהייה לעבדים! אם את עובדת 24/7 את בבעיה- לא תצליחי להמשיך ככה לנצח, ניהול עסק זה ריצה למרחקים ארוכים. אז לקוחות יכולים לחכות זה בסדר לקבוע פגישה גם לעוד חודש או חודשיים (דווקא יותר יעריכו אתכן כשהיומן מלא), זה בסדר לקבוע מועד הגשה מרוחק יותר בגלל סדר העבודה, לא להתפתות לקחת כל עבודה גם אם אין מקום ביומן- תחשבו חכם ולטווח הרחוק.
10. לסיום- זה אפשרי לשלב הכל ומהכל ואני חיה את השילוב הזה יום יום. כשהפכתי לאמא יצאתי לעצמאות. הייתי בת 24, מאז עברו 10 שנים, הקמתי עוד 2 עסקים, סיימתי 2 תארים (ועכשיו אני מתחילה מסלול לדוקטורט), הקמתי רשת נטוורקינג לנשים שמונה 16 סניפים, אני מכהנת כבר 3 שנים כיושבת ראש עמותת מעגל נשים נתניה ואני אמא ל-3 ילדים, יוצאת כל שבוע עם בעלי, נפגשות לפחות פעם בשבוע עם חברות, אחה"צ עם הילדים שלי ושישי-שבת מוקדשים למשפחה.
למה אני מספרת לכן את זה? לא בשביל הטפיחה על השכם אלא בשביל להראות לכן שזה אפשרי ואם אני יכולה כל אחת יכולה. צריך פשוט תכנון נכון, שמירה על גבולות ועשייה מתוך הבנה שעסק משרת אותנו ולא אנחנו אותו והוא צריך להשתלב בתוך החיים שלנו ולא להשתלט עליהם
בהצלחה!!
