top of page
  • תמונת הסופר/תקרן דורון

חיות כמשל על עצמאיות - ואיפה את מזהה את עצמך?



השבלול- היא הולכת לאט לאט, בצעדים בטוחים. יש לה את הזמן שלה ולא מעניין אותה כמה מהר מתקדם העולם. אין לה לאן לרוץ. היא נושאת את ביתה על הגב, לפעמים הוא מעמסה, קצת מגביל ולפעמים הגנה כי כשהיא מפחדת פתאום, היא עוצרת במקום, נכנסת לקונכייה ומחכה עד שבחוץ הכל ירגע...


ציפור- היא חולמת, הראש שלה למעלה במרומים, היא נהנית לעוף עם חברותיה האחרות היא רואה לטווח ארוך, היא רואה רחוק ויש לה יעדים גדולים לפניה... אבל לפעמים היא קצת שוכחת לרדת על הקרקע, להרגיש את האדמה.


צפרדע- היא דו חיים, גם וגם, חיה בעולם השכירות וחיה בעולם העצמאיות, היא קצת פה וקצת שם, הרבה פה וקצת שם, נעה ונדה בין העולמות.


הטווס- יפה, מוחצנת, נראית לכל, מתהדרת בנוצות מדהימות וקוצרת מחמאות מסביבתה, מלכת הרשתות החברתיות אבל... העשייה קצת פחות מזו שהיא מציגה, יותר עסוקה בלהראות מאשר בלעשות.


ינשוף- ציפור עם מעוף וראייה לטווח רחוק אבל רצינית, שקולה, נושאת עימה עצה טובה. עוסקת בתחומים "רציניים" כמו כספים או משפטים, חשוב לה הידע, ההכשרה, ההשכלה והיא יודעת להשתמש בהם לטובת הלקוחות שלה.




בת יענה- בעיקר מתעניינת מה קורה אצל אחרות, מה ההיא עשתה, איך ההיא כתבה, לאן ההיא התקדמה- מנסה לקחת מהן השראה, למידה אבל הרבה פעמים זה רק גורם לה לטמון את הראש באדמה.


לביאה- עצמאית שורדת, לוחמת ולא מפחדת לנסות לטרוף את החיים, רואה עצמה כמפרנסת חשובה בבית (לפעמים אפילו היחידה), עליה מוטלת האחריות להביא את "הבשר" והיא לא מפחדת להתאמץ ולהשקיע בשביל זה.


פיל- זקנת השבט, וותיקה, העולם הזה לא זר לה היא חלק ממנו עוד כשהיו ספרי טלפונים. הולכת יציב על האדמה ולא מבינה מה כל השטויות האלו מסביב. מנסה אולי להגביר את הקצב, אבל כבדות הוותק, רוחב היריעה והידע מקשים עליה להשתלב במירוץ החיות.


איילה- היא רצה כשצריך, מאטה כשצריך, מתאימה את עצמה למצב ולסיטואציה, יודעת להתחבר לקרקע, להזין את עצמה מהאדמה אבל כשהיא הולכת.. הגו זקוף, הראש גבוה, מביט למרחק, חולם, מדמיין והרגליים הולכות את אותה הדרך.



יש לכן עוד רעיונות? בואו נשמע אותם :)





bottom of page