בתור עצמאיות העסק הוא אנחנו ואנחנו הוא העסק
מרביתנו, ובעיקר אמהות עצמאיות, עובדות מהבית מה שבכלל גורם לטשטוש הגבולות
אין למעשה הפרדה מוחלטת בין העבודה לחיים הפרטיים
כמו קלאב בטורקיה- הכל כולל הכל והמחיר כמובן גבוה...
למי המחיר גבוה? לנו
כשאנחנו לא שמות את הגבולות ויוצרות הפרדה
כשאנחנו קודם כל אומרות כן לכל הזדמנות עבודה מבלי להתחשב בחיים הפרטיים
כשאנחנו מאמינות שעסק פרטי משמעותו זמינות 24/7
אנחנו משלמות מחיר אישי גבוה ובמזומן
מכירות את התמונה של האישה המג'נגלת?
זו שיוצאות ממנה מלא מלא ידיים וכל יד מחזיקה משהו אחר?
אז ג'ינגול אמיתי ונכון הוא בדיוק ההפך מזה
ואת זה ניתן ליצור רק על ידי גבולות והפרדה ברורים
האם שמת גבולות?
האם קבעת ימים בהם לא תהיי מוכנה לעבוד?
האם קבעת השעות המוקדשות לילדים, לבן/בת זוג, לעצמך?
מתי את עושה מניקור, פדיקור, קוסמטיקאית, מספרה?
מתי נפגשת עם חברה?
מתי את נחה?
אם ענית על שאלה אחת לפחות "אף פעם" או "לא"
אז את חייבת לעשות בדק בית ו...
✔לקבוע ימי עבודה
✔לקבוע מתי העבודה מתחילה ומתי היא מסתיימת
✔לקבוע זמנים מוגדרים לכל מה שחשוב- טיפוח אישי, העשרה, דייט זוגי, זמן עם הילדים וכו'
✔לקבוע וליישם כאילו יש לך בוס שאומר לך עכשיו קומי ולכי לקוסמטיקאית!
כשאת שומרת על הגבולות, הגבולות שומרים עלייך מאפשרים לך לעבוד בניהול זמן נכון, תוך הטענת המשאבים, מנוחה ובילוי.
ולסיום, משהו שאבא שלי לימד אותי כשיצאתי לעצמאות- אנחנו בונים עסק כדי שהוא ישרת אותנו, ייתן לנו איכות חיים גבוהה, הגשמה עצמית ולא כדי שאנחנו נשרת ונעבוד אותו...
