כשהיינו ילדות ידענו לחלום בגדול
הכל היה נראה אפשרי
אין שום מגבלה לדמיון
כשהיינו ילדות היינו צריכות מעט כדי להרגיש הרבה
גם אם לא היה כלום- היה לנו הכל
כדי לעשות אותנו מאושרות היינו צריכות רק
גומי קפיצה, גירים לקלאס ופינה נסתרת למחנה
חיינו בלי לחשוב ולדאוג
הכל היה מובן מאליו- האוכל, הבית, המשחקים
הדאגה היחידה הייתה מתי נסיים את אלבום המדבקות שלנו
אז כשאת מרגישה שהלחץ משתלט עליך
שאת עסוקה בלרדוף אחרי מה שעוד לא השגת
שאת מחפשת אחרי השדרוג, מה שעוד לא קנית
וכמה עוד תצטרכי לעבוד בשבילו...
תיזכרי
שפעם לא כל כך מזמן
היית ילדת שמש
ששיחקה בשוטרים וגנבים
ורשמה ארטיק במכולת
ולא הייתה צריכה כלום כדי להרגיש שיש לה הכל
**בתמונה שתי ילדות ואמא שזוכרת שהייתה פעם ילדה
