המטרה המרכזית של ניהול זמן בעיני הוא לא להיות יעילה יותר בעבודה אלא לשמור על איזון. הבית, המשפחה, אני עצמי- שהדברים החשובים האלו לא ילכו לאיבוד בגלל ניהול זמן עסקי לקוי. אני מאמינה גדולה באיזון כמו שכבר הספקתן להבין ואפילו שם העסק שלי - מאמיזאמי - שם את האמהות לפני היזמות, למה? כי אני באמת מאמינה שהעסק נועד להיות מקור הגשמה ופרנסה אבל אסור לו לבוא על חשבון הדברים החשובים באמת בחיים. הרי אדם על ערש דווי לא יספר לכם כמה הוא עבד, אילו הישגים מקצועיים היו לו וכמה הוא הרוויח- הוא ידבר איתכם על החיים האישיים שלו - הילדים, האישה, החברים, החוויות.
אז כדי לדבר איתכן על ניהול זמן אני רוצה לספר את משל האבנים הגדולות: פרופסור לניהול זמן הגיע להרצות בפני מנהלים בכירים על ניהול זמן... נכנס לכיתה, בלי לומר דבר הניח על השולחן כלי גדול מזכוכית. אז הוציא שק עם חלוקי נחל והתחיל לסדר אותן בתוך הכלי עד שהן מילאו את הכלי. פנה אל הנוכחים ושאל אותם - האם הכלי מלא? "כן!" ענו לו כולם.
הוציא שק נוסף עם אבני חצץ והתחיל לשפוך בזהירות לתוך הכלי - האבנים חלחלו בין החריצים שנוצרו בין חלוקי הנחל עד שמילאו את הכלי. שוב פנה אל הנוכחים ושאל - "האם הכלי מלא", הנוכחים שכבר הבינו את הפואנטה ענו לו "כנראה שלא..." - הוציא הפרופסור שק עם חול ושפך לתוך הכלי, החול חלחל החריצים הקטנים עד שמילא את הכלי. הפרופסור אז שאל - "מה הלקח שלמדנו?" כל הנוכחים, מנהלים חדורי מטרה ומשימה, ענו לו "שגם כשנדמה שהיומן כבר מלא תמיד יש עוד מקום למשימות נוספות" - הפרופסור חייך אליהם וענה: "הלקח היחידי הוא שאם לא היינו מכניסים את האבנים הגדולות ראשונות - לא היה להן מקום אחר כך"
אז תגידו לי - מה האבנים הגדולות בחייכן? בן/בת הזוג, הילדים, ההורים, החברים, את עצמך, לימודים, התנדבות? כשאתן מתחילות לבנות את היומן שלכן - קודם כל תתחילו באבנים הגדולות - תקבעו את הימים והשעות המוקדשים לכך (לצערי ספונטניות לא עובדת גם במקרים האלו), תקבעו את הגבולות של העסק, מתי אתן לא תעבדו לא משנה מה יקרה - כי השעות האלו מוקדשות לאנשים החשובים בחייכן. רק אחר כך תמשיכו עם כל המטרות והמשימות העסקיות, המטלות היומיומיות וכל שאר אבני החצץ והחול...
