לחזור לשיגרה אחרי החופש הגדול בחודש שעבר היינו בחופשה משפחתית בחול כל השבוע- מה שהזמין לניתוק כמעט מוחלט מהוואטסאפ, פייס ושאר ירקות. הניתוק הכי חשוב היה במיינד- באמת נתתי לעצמי חופש מכל מחשבה שלא נוגעת לכאן ולהירגע.
אני לא אשקר שהקדשתי (מתוך החלטה מראש) כמה דקות ספורות ביום למעבר על מיילים חשובים, הודעות ופייס- עניתי עד כמה שיכולתי ולמי שהיה צריך קצת יותר אז עדכנתי שאני בחול ושנדבר שבוע הבא...
באחד הפעמים שנכנסתי לפייס ראיתי פוסט של מישהי שכתבה שהיא לא מעזה להתנתק בגלל החשש שמא תפסיד עבודה פוטנציאלית או שלקוחה קיימת תכעס על כך שהיא לא זמינה עבורה גם אם מדובר בחופש. היא טענה שללקוחות ממש לא משנה החופשות שלך הם מצפים לזמינות ושירות כל הזמן וכשאת מרשה לעצמך להתנתק את בעצם פוגעת בציפייה הזו.
מיותר להגיד שאני לא מסכימה עם הגישה שלה אבל חשוב לי להגיד שאני מבינה בדיוק מאיפה היא באה ואני חושבת שהרבה עצמאיות מפתחות גישה כזו בגלל אחת (או יותר) מהסיבות הבאות:
1. חוסר ביטחון- כשאנחנו פועלות בעסק שלנו מתוך תחושת חוסר ביטחון כי אין לנו מספיק ניסיון, כי העסק חדש, כי עדיין לא ביססנו אותו, כי קשה לנו להביא לקוחות ולשמר אותם, כי עדיין אנחנו לא מרוויחות מספיק וכו׳
לא משנה מה הסיבה, חוסר ביטחון שמניע אותנו פוגע בקבלת ההחלטות שלנו בכל היבט של העסק כי הפחד עובר בתת מודע מבלי שנתכוון ללקוח הלאה בשיווק, בשיחת המכירה, בכל אינטראקציה שהיא וזה פוגם בתוצאות של העסק. בהקשר של החופשה- חוסר הביטחון גורם לנו להיות אובר זמינות גם על מחיר הצורך שלנו בניתוק והטענת מצברים.
2. חוסר ניסיון- בעסק חדש במיוחד אנו עדיין לא מכירות את השוק בו אנו פועלות, העולם החדש הזה של לנהל עסק זר עבורנו ואנו לומדות אותו מאפס. במקרים כאלו חוסר הניסיון גורם לנו לא לרצות להתנתק מהלקוחות בחופשה כי אנו לא יודעות איך הם יגיבו לזה.
3. אובר שירותיות- העסק הוא בייבי, הוא שליחות וככזה אנו רוצות לעשות עבורו ולהיות בשבילו 24/7. זה גורם לנו להיות אובר שירותיות ואובר זמינות. למה זה אובר? כי זה הרבה מעבר לצורך הסביר והרבה מעבר למצופה הסביר.
ואם זיהית את עצמך באחת מהסיבות האלו- טוב שהגעת לקרוא עד לכאן כי יש לי משהו חשוב להגיד לך:
עסק הוא ריצה למרחקים ארוכים (בתקווה למרחקים ממש ארוכים) ובריצה כזו, תשאלו כל אצן, לא גומרים את כל הכוח כבר בהתחלה. צריך לרוץ במתינות, לשמור על דופק, לאפשר לעצמנו לנשום.
ובעסק, כמו בריצה, אנו צריכות לזכור שדרך ארוכה ולא פשוטה לפנינו ולכן היכולת להתנתק כדי לנוח ולטעון מצברים מאפשרת לנו לנשום, להתחזק כדי לחזור ולטפל בעסק ובלקוחות שלנו הכי טוב שאפשר. זו לא רק זכותנו אלא גם חובתנו. אם היינו שכירות החוק היה מגן על החופש שלנו. בתור עצמאיות אין חוק שמגן ולכן אנחנו חייבות להיות המגנות על עצמנו...
לגבי חוסר הביטחון וחוסר הניסיון- לאחר 11 שנים של ניהול עסק עצמאי אני יכולה להגיד לכן שהלקוחות מבינים, מקבלים ומפרגנים יציאה לחופשה. אתן יכולות לעדכן מראש שלא תהיו זמינות כלל ואתן יכולות להקדיש כמה דקות למענה כמו שעשיתי. לקוחות הולכים איתכן דרך והם טובים והוגנים להבין את הצורך בחופש ומי שלא- אני לא רוצה אותו בתור לקוח שלי 🙂
לגבי לקוחות פוטנציאלים- נכון שלקוח שלא יקבל מענה במקום אולי ימשיך מייד לעסק הבא, יכול להיות. אבל פה כבר נכנסת תפיסה אחרת שאני מחזיקה בה לפיה מה ששלי שלי ומה שלא לא- כלומר אם הלקוחה הזו אמורה להיות שלי, גם אם אכתוב לה שנדבר שבוע הבא היא תחכה לי. ואם הלקוחה הזו לא אמורה להיות שלי, אז גם אם אענה במקום ואדבר איתה שעה היא לא תסגור...
לסיכום, תהיו בטוחות בעצמכן, בפוטנציאל של העסק שלכן, תאמינו בו שהוא יצמח ויפרח ושהחופשה לא תפגע בו אלא בדיוק ההפך ותוכלו למקסם את ההנאה מהחופש ומהעסק.
בתמונה אלו בעלי והבנות, היינו בלינדוס- כפר משגע ביוון שממש מומלץ לנסוע אליו! אז מי שמחפשת יעד לחופשה...
